רעשים, חיל ורעידות באדמות ארץ ישראל

המודעות לסכנות ההרג וההרס שרעידות האדמה עלולות להביא על מדינת ישראל צפו ועלו בשנים האחרונות בתדירות גבוהה וביתר שאת. אני בטוח כי אף לא אחד מאזרחי המדינה מאמין כי זו תופעה של העת החדשה.

לממש קביעה זו נפנה לכתובת המוכרת לכל - התנ"ך. אנו פוגשים במס' מקומות אזהרות ותיאורים מה קורה כאשר האדמה רועשת ורועדת.

בשנים 783- 742 לפנה"ס היה אירוע רעידת אדמה, בימי מלכותו של של עוזיהו ביהודה. הנביא עמוס מזכיר רעש זה בנבואתו, גם בנבואת זכריה מוזכרת רעידת האדמה הזו בהגזמה רבה.

יחזקאל הנביא גם הוא מתייחס ומנבא על רעש גדול שיבוא על אדמת ישראל. לדבריו, יהרסו ערים וכפרים וכן יתמוטטו הטרסות שהוקמו לצורך עיבוד חקלאי במורדות ההרים.

עם התפתחות מדע הארכאולוגיה נמצאו באתרים שונים שכבות הרס שהחוקרים מייחסים אותן לאותם רעשים עליהן התריעו וזעקו הנביאים.

בהיסטוריה ובמסורת של יהודי ארץ ישראל רעידות האדמה זכו לכינוי "ימי הזוועה" ואף חוברה תפילה למנוע את הגעתן. לפי מה שנספר בהמשך, תפילות ותעניות למרבה הצער לא יכלו לאיתני הטבע.

טרם שנעבור לעסוק ברעשי האדמה שזרעו הרס והרג בא"י, תזכורת קצרה על הגורמים ל"זוועה".

מהו רעש אדמה?

בעבר הלא כל כך רחוק ההסבר המקובל לרעידת האדמה היתה התפרצות וולקנית, הנחה זו התבססה על כך כי בגרעין כדור הארץ קיים מאגר עצום של חומר וולקני בטמפרטורה גבוהה ביותר. מסה זו מחפשת כל העת מוצא. כאשר היא מזהה או יוצרת סדק מתאים בקליפת כדור הארץ היא פורצת דרכו ותוך מהלך זה מרעידה את הארץ וגורמת לתוהו ובוהו. החומר הלוהט המציף ומכסה את סביבתו היא הלבה שעם התקררותה היא נשארת בשטח כסלע בזלת מחורץ.

בשלב מאוחר יותר הערכה שרווחה אצל החוקרים היתה כי רעידות האדמה נוצרות כתוצאה מתהליך של התרחקות היבשות, תנועה המתקיימת כל העת ורק כשיש חריגה בתנועה קליפת כדור הארץ רועדת.

לימים מדע הגאולוגיה התפתח בצעדי ענק וכיום ההנחה שהיתה קיימת בעבר רועננה במחקר מעודכן.

אנשי המדע מסבירים כי קליפת כדור הארץ מונחת על גבם של תשעה לוחות טקטונים עצומים הנמצאים בתנועה מתמדת ונעים במשך שנה עד כשמונה ס"מ. כאשר לוח טקטוני מתחכך בלוח השכן נוצרים גלים המרעידים את הקליפה ואז האדמה רועדת וכל החיים עליה חווים קטסטרופה.

מחקרים שנעשו במהלך מלחמת העולם השנייה והסתיימו ב-1960 אוששו תאוריה זו ובהתאם לכך הוקמו מכוני התראה באזורים מועדים שתפקידם להעריך ולצפות את האסון המתקרב.

רעידות אדמה בארץ ישראל

בפתח הרשימה חזרנו לתנ"ך והתייחסנו לרעידות אדמה שפקעו בארץ בימי בית ראשון ושני, כיום העולם מודע לכך כי ע"פ מחקרים עדכניים רעידות אדמה בחלק זה של העולם חוזרות ומתרחשות זה 50 מיליון שנה. אלה רעידות ששינו בעבר הרחוק והקרוב את פניו של מזרח הים התיכון שאבותינו ואנו חיו וחיים בו.

התיאורים המופיעים במקרא הינם הראשונים לתאר לנו את גודל האסונות, אך כפי שציינו הרעשים פקדו את האזור מיליוני שנים קודם וגם בממצאים מתרבויות אחרות קיימים אזכורים לרעידות אדמה.

החל מהתקופה הרומית בארץ ואילך יש תיאורים מפורטים של האסונות. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מספר כי בשנת 31 לפנה"ס התרחש רעש אדמה שפגע קשות באזור בקעת הירדן, הרס בתים, ערים, כפרים מערות וגרם למותם של 30.000 בני אדם.

בין המאה השנייה לשמינית התרחשו מס' רעידות שגרמו להרס והרג, אחת מהן אף הביאה עמה גלי צונאמי שהציפו את קיסריה וישובים נוספים לחוף הים והביאו לחרבונם.

במאה השמינית, בזמן הכיבוש המוסלמי, חווה האזור רעידה שהרסה את טבריה ובית שאן והותירה אחריה אלפי הרוגים.

מסורת הרעשים נמשכת ובשנת 1033 רועדת האדמה לאורך בקעת הירדן, רעדה ממושכת האורכת כ-40 יום ומורגשת במצרים ובסוריה וגורמת לנזק עצום בערים יריחו, ירושלים, עכו, טבריה ורמלה. גם רעידת זו מותירה בשטח אלפים רבים של הרוגים.

לא חולפות להן שנים רבות ובשנת 1068 פוקדת רעידה נוספת את האזור, הפעם הנפגעת העיקרית היא רמלה.

1201 היא שנה של רעידה נוספת, הפעם באזור העיר בית שאן שנהרסת כליל, כמו כן נפגעות צפת, עכו ושכם. עוד אירוע הרס והרג של אלפי תושבים.

שוב רעש פוקד את האזור בחודש ינואר 1546, גם הפעם הרס וקורבנות ברחבי הארץ וידוע על צונאמי לחופי הים התיכון והצפות באזור ים המלח.

חלפו להן כמאתיים שנה והארץ רועדת שוב, ביום ה-30 לחודש אוקטובר 1759. מרכז הרעש בעמק הירדן וכתוצאה ממנו נהרגו אלפים רבים של אנשים. העיר צפת נהרסת, נצרת וטבריה נפגעות קשה וגם העיר עכו מוצפת בגלי הים וספינות וסירות ששטו במפרץ מצאו עצמן ברחובות העיר, כשגובה המים כיסה אותם עד לגובה של שני מטר.

שנת 1837 נפתחת גם היא באסון, כשביום הראשון לחודש ינואר רעידת אדמה חוזרת לצפת שנהרסת פעם נוספת, כשליש מתושבי טבריה נהרגים וכן נפגעו ישובים בגליל העליון.

הרעש האיום של המאה העשרים קרה ב-11 ביולי 1927, סלעים וגושי עפר ניתקו והידרדרו, זרימת הירדן נחסמה ליממה, הערים הנפגעות הן רמלה, לוד, טבריה, צפת ושכם, שאיבדו כל אחת מאות תושבים שנקברו תחת הבתים שקרסו עליהם.

הסדקים העמוקים בקרקע ליד נהר הירדן אחרי רעידת האדמה, 1927 (צילום באדיבות הספרייה הלאומית)

רחוב בטבריה שנפגע ברעש, 1927 (צילום באדיבות הספרייה הלאומית)

מחזוריות הרעידות מתמידה בהמשכיותה, הרעידה האחרונה שפקדה את מדינת ישראל ארעה בחודש נובמבר 1995, מרכזה היה בלב מפרץ אילת. העיר אילת נפגעה קלות, במקביל לכך הרעידה הורגשה בכל הארץ ולרווחת הכל לא נגרם נזק ולא היו נפגעים ישירות מהרעש.

נזקי רעידת האדמה באילת, 1995 (צילום באדיבות מקומון יום יום אילת)

הווה ועתיד בהערכת מדינת ישראל ברעידות הצפויות

הססמוגרפים, אותם מכשירים שאמורים להתריע על אפשרות של רעש מתקרב, מורים כי כל שנה מתרחשות כאן רעידות שלא גורמות נזקים והציבור לא חש בהן. במקביל לכך, המעקב וההיסטוריה של רעידות האדמה באזור מעידות כי אחת למאה שנים בקרוב האדמה זזה והאסון שהיא גורמת תואר באכזריותו בשורות האחרונות.

כזכור, הרעידות האחרונות התרחשו ב-1837 וב-1927 והמיטו אסונות כבדים. לפי אותם נתונים סטטיסטים אנו חיים בזמן של סכנה העלולה להתממש בכל יום. האם המדינה ואזרחיה ערוכים לכך?

מאחר ובני האדם, על אף יכולתם האין סופית, אינם יכולים עדיין למנוע את רעשי האדמה, קיים פתרון ביניים והוא החיזוי. מדע החיזוי נחלק לשתי קבוצות, אלה לטווח קצר והחלק השני לטווח ארוך.

חיזוי לטווח ארוך: מתבסס על תדירות הרעשים בעבר שחוזקם מעל דרגה 6 ב"סולם ריכטר", מעקב זה מורה כי רעש קטלני קורה כל מאה שנה בקרוב. ככל שספירת השנים קרבה למאה, ההכנה והדריכות גוברות. מבלי לעורר דאגה או חרדה עלינו לזכור כי הרעש האחרון בארץ ישראל התרחש ב-1927.

חיזוי לטווח קצר: מסתבר כי התרעה על רעש בפרק זמן של שניות מועטות עשוי להקטין נזקים ואובדן בני אדם בשיעור גבוה. השיטה מבוססת על מערכת חיישנים המותקנים באזורים מועדים ועם הופעת סימני הרעש המידע מועבר כהרף עין למקומות מיושבים המועדים להיפגע. ככל שהמידע מגיע מהר יש זמן היחלצות, ככל שהישוב מרוחק ממוקד הרעש זמן ההתרעה ארוך יותר. גם אזהרה בזמן כה קצר יעילה במקומות סגורים. תלמידים בכיתות נכנסים מתחת לשולחנות, כנ''ל עובדי משרד, מעליות ייעצרו את תנועתן בקומות חסינות, נוהגים יעצרו בזמן ואנשים יצאו ממבנים נמוכים.

מדע הגאולוגיה עוסק כל הזמן בדרכים ואמצעים לשכלל את מערכות ההרתעה, עדות לכך היא כי בשנת 2020 החלה הפעולה המשותפת עם "גוגל" שפיתחה באמצעות ה"אנדרואיד" חיישן המסוגל לחוש בסמני הרעש ולהעבירם למוקד. התפוצה הרחבה של הטלפונים מזרימה מידע עדכני שריכוזו מהווה התראה אמינה.

משלחת מטעם אונסק"ו מתקינה ססמוגרף בירושלים, 1955 (ללא סאונד) (מתוך אוסף יומני כרמל, באדיבות ארכיון המדינה)

רמת המוכנות במדינת ישראל דעתם של העוסקים בתחום, גיאולוגים ומהנדסים, היא כי רמת המוכנות נמוכה. לדעת המקצוענים כל מה שנבנה כאן לפני 1970 אינו עומד בתקן העכשווי. בקבוצה זו מבני ציבור, בתי ספר, בתי חולים, מתנ"סים ובנייני מגורים.

ממשלות ישראל לדורותיהם לא מצליחות לטפל בחיזוק המבנים. היו ניסיונות של חקיקה וסיוע כספי, אך כל זאת מתנהל בכבדות. מבקר המדינה, בדו"ח של שנת 2018 , טוען כי ממשלת ישראל לא מצליחה לטפל כראוי. הדו"ח מציף עובדה מטרידה, הישובים הנמצאים בסכנה ממוקמים לאורך בקעת הירדן, שזה כאמור אזור ידוע פורענות בעבר. למרות ההתרעות והדחיפה הממלכתית הרשויות המקומיות פעלו מעט בנושא. ראוי כאן לציין כי בתל אביב בתים שבחלקם נבנו ע"ג עמודים שנחלשו והתרופפו עם השנים ביוזמת הדיירים עובו וחוזקו.

מהסקירה המהירה של היסטוריית הרעשים ניתן להבין כי פגיעתם רעה וכי כל העת האנושות מחפשת אמצעים יעילים לחיזוי מבעוד מועד. מאחר שבמדינת ישראל נעשה מעט ולאט בנושא, יש לקוות כי איתני הטבע לא ימהרו לפעול, ימתינו ויאפשרו לאזרחי ישראל להיות מוכנים.

האוניברסיטה העברית על הר-הצופים בירושלים לאחר רעידת האדמה ב-1927 (צילום באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)