מיובל, בהדרגה לשנת התשעים

בעוד מס' חודשים יכנסו המושבים שנכללו ב"התיישבות האלף" לשנת התשעים להקמתם. הישובים כולם שעברו וחוו קשיים רבים לאורך שנותיהם מגיעים לימים אלה כשהם מבוססים ופורחים. האווירה החגיגית כבר מורגשת בשטח וכחלק מכך התבקשתי לתרום את חלקי הצנוע ולספר בקצרה את עיקרי הדברים שעמדו בדרכם של המתיישבים הראשונים בדרכם להקמת משקים חקלאים במסגרת מושבים.

על מנת לספר את סיפורו של מושב "מעש" יש צורך לפרוס לעיני הקורא או להשמיע באוזני המאזין רשימה ארוכה של אישים, ארגונים ומוסדות שלכולם יחד היתה תרומה עם ערך מוסף להקמת היישוב.

בטרם היות היישובים באזור, המושבה פתח תקווה נחלצה בשן ועין מהתקיפה שחוותה במאורעות 1920. למרות שההתנפלות על המושבה היתה מכיוון צפון ומבצעיה היו כפריים ושבטי בדואים מקומיים שהונסו בעזרת חיילים הודים בפיקוד בריטי, גם דרום המושבה היה נתון במהלך תקיפה מיידית. כאן פורעים שהגיעו מהכפרים כפר ענא, סקייה, יהודייה וקולה. יד המקרה זימנה לשמי האזור מטוס בריטי קל שבטיסתו השליך מספר פצצות ובכך סייע לכוחות הקרקע הבריטים להניס את התוקפים. הופעתו הפכה לכוח דמוני שהרתיע את הפורעים לתקופה ארוכה. היסטוריונים מציינים את האירוע כפעולת ההפצצה האווירית הראשונה בשמי המזרח התיכון, וכל זאת מעל שדותינו. כזכור, אנו בתחילת שנות העשרים, ראשית התארגנות המנדט הבריטי בארץ ישראל כשבמקביל היישוב היהודי שהידלדל בימי המלחמה מתחיל להתאושש. על מנת להכיר את תמונת השטח באותם ימים יש לזכור שגבולה הדרומי של פ"ת הוא תוואי רח' בלפור של היום ומכאן ודרומה מרחב פתוח עם יישובים עוינים ודרכי מעבר המשמשים נוודים וכנופיות שודדים.

ועד המושבה עם הנהגת היישוב רואים דחיפות בהקמת רצף יישובים יהודים בבקעת אונו. כבר לפני מאה שנים המעבר לעשייה דורש זמן ואכן תוך מס' שנים, בשנת 1926, הוקם היישוב הראשון ממערב לפ"ת והוא כפר-גנים. היוזמה היתה פרטית ובסיוע קק"ל הוקמה שכונה חקלאית בפאתי המושבה, שבנוסף לכך נשאה בעול הביטחון כאשר היא מהווה חומת מגן למושבה.

מודעה על מכירת מגרשים בכפר גנים. עיתון "דבר", 26.4.1926

תקופה קצרה לאחר ייסוד כפר-גנים מוקמת דרומה לה נקודת התיישבות נוספת בשם התחייה. כאן המתיישבים, כשלושים משפחות, מחליטים בעצת הגורמים המיישבים (המרכז החקלאי וקק"ל) לבחור בצורת התיישבות של מושב ובמקביל לכך קובעים בגת-רימון כשם המקום. כך, במהלך שנה, הושלמה חומת המגן המערבית של המושבה.

מעפילים בגת רימון, 1940. צילום: זולטן קלוגר. באדיבות ארכיון המדינה

שנת 1928 היא שנת היובל של המושבה, ולציון חמישים השנים הראשונות מחליטה קבוצה שהתארגנה להתיישבות בשם "היובל", המשתייכת לתנועת ההתיישבות "בני בנימין" להקים את ביתם באזור ולקרוא ליישוב החדש היובל.

כהוקרה למתיישבים איכרי פתח תקווה מעבירים לרשותם 120 דונם, הקק"ל מתחייבת לשטחים נוספים והדרך להתיישבות נראית קצרה ומהירה. כמובן שצצו אי אלו עיכובים בירוקרטיים, כך שכפר היובל עולה על הקרקע מדרום לפתח תקווה רק בשנת 1934.

הקמת מושב היובל. יומן כרמל, חורף 1935. באדיבות ארכיון הסרטים הישראלי

טרם נעבור לשלב ההתיישבות הבא תזכורת קצרה אודות "תנועת בני בנימין". במהלך שנות השלושים צורת ההתיישבות החדשה היתה "מושב", מסגרת זו עברה שינויים וגלגולים מאז היפרדותה מהתנועה הקיבוצית. מטבע הדברים החברים הגיעו מהאגף השמאלי של הציונות וכל היישובים נתמכו ע"י מוסדות ההסתדרות והמרכז החקלאי. המושבות הוותיקות ראו צורך קיומי בהקמת תנועה מיישבת מטעמם, שחבריה יהיו שותפים לתפיסת עולמם ובמקביל תפעל לגיוס השקעות ומימון להקמת יישובים לבני המושבות שראו בחקלאות את יעודם. כתוצאה מיוזמה זו הוקמו ברחבי הארץ שכונות ומושבים שהשתייכו לתנועת "בני בנימין'". עם השנים הפן האידאולוגי של המושבים נמוג וזרם ההתיישבות המושבית הקיף את כולם.

בדרכנו במעלה הגבעה מהיובל לבהדרגה נתעכב בשני מושגים. הראשון הוא שכונת השבעה, "הזיבלה" בפי העם. מדובר בשבעה משקים שחצצו בין היישובים שעם האיחוד הפכו לחלק ממושב מעש. כל ניסיונותי לקבל מידע על שבעת המשקים הללו לא צלחו. אנו, בני המקום, מכירים את המשפחות לדורותיהם ומסתבר שגם דור הבנים לא מעודכן ביוזמת ההורים. חברי ואני נשמח לקבל כל פרט הקשור ל"שכונת השבעה".

המושג השני הוא התיישבות האלף. ההסתדרות הציונית והמוסדות המיישבים קיבלו החלטה אסטרטגית כי מעתה יקדמו בעיקר התיישבות חקלאית שבה החקלאי התושב יהיה עצמאי ואחראי למשקו ויחד עם זאת יהיה חבר באגודה השיתופית, ישווק ויצרוך דרך מוסדותיה, יהיה שותף לנכסיה והערבות הכללית של האגודה תחול עליו.

החברים לוי שקולניק (אשכול) ואברהם הרצפלד, מהמרכז החקלאי בהסתדרות, יזמו תוכנית התיישבות מקורית שקיבלה את אישור המוסדות והוכרה כהתיישבות האלף.

התוכנית יועדה לאלף משפחות שהתגוררו במושבות במרכז הארץ ואחד מבני הזוג מועסק במשרה קבועה. בשלב הראשון יוקמו אחד עשר מושבים והזכאים יקבלו בית צנוע, חלקת אדמה לנטיעת פרדס והלוואה נוחה להקמת משק.

התוכנית יושמה מסיבות שונות רק בחלקה. מס' המתיישבים עמד על 437 משפחות וגם הן לא זכו לתנאים שהיזמים התחייבו להם. חרף הקשיים במסגרת התוכנית עלו על הקרקע: כפר ביל"ו, גבתון, נטעים, בית עובד, צופית, כפר הס, בהדרגה ועוד.

כאשר ציינתי שהיו מכשולים ומהמורות בהקמת היישובים הדברים היו חלקיים וניתנו לתיקון. בהדרגה, שהיה היישוב האחרון ברשימה, יצא לביצוע בחוסר כל. כל ההטבות כבר חולקו למקומות אחרים, התקציבים אזלו ומכסת הקרקעות לא הושלמה, כך שכל הקמת המושב הפכה לסימן שאלה.

דבקות המתיישבים, סיוע מועצת פועלי פ"ת וקשרים בהנהגת היישוב - כל אלו נתנו את הדחיפה להקמת המושב, בתנאי שהכל יעשה בשלבים. צבי שדלצקי ז"ל, מאבות המושב, המספר בזכרונותיו על קורות אותם ימים מסביר את מקור השם בהדרגה. עו"ד שטיפל ברישום הכפר מול הרשויות נדרש לציין שם למקום שעדיין לא הוקם. בהכירו את המצב רשם בתיק מושב בהדרגה וזה השם שדבק בו למשך שנים.

יום עליה על הקרקע של מושב בהדרגה. צילום: בן נעם ניסן. באדיבות הארכיון והמוזאון לתולדות פתח תקוה

עם סיום בניית בתי המושב בשנת 1935 איכלסו החברים את הבתים והמשקים ובמקביל לכך נבנו כיתות לימוד, גן ילדים וצרכנייה. פועל יוצא מהמחסור באדמות ובאמצעי ייצור החלוקה לחברים התעכבה ויצרה אי שוויון ובעקבותיו רגשות כעס ועוינות, שיש טוענים שחלק מהם מלווים משפחות עד היום מבלי שידעו את מקורם.

קייטנת ילדים בכפר בהדרגה, 1938. צילום באדיבות הספרייה הלאומית

הקמת שורת היישובים במערבה ודרומה של פתח-תקווה חסמה אומנם את הגישה החופשית של גורמים עוינים לשטחי היישובים, אך ירי פוגעני ורצחני נמשך כל העת. בשלב ראשון הוקמה גדר שתחמה את חלקות המושבים מאדמות הכפרים, ובהמשך כדי לחזק את הכח המגן הגיעו מדי ערב מגינים מתנדבים מבני המושבה לסיוע. עם ההכרה כי התגבורת לאנשי בהדרגה הופכת לפעילות קבועה הוחלט להרחיב את תחום הכפר ולהקים שכונה חדשה - אל גבול. השכונה החדשה הוקמה ומאז שנת 1936 היא חלק בלתי נפרד ממושב בהדרגה ובהמשך מכפר מעש.

כמו במקרים דומים, דור המייסדים בהיובל ובהדרגה, גברים ונשים, קורצו מחומרים מיוחדים, שחזון וחריצות דחפו אותם קדימה. ראשיתם של היישובים בימים קשים של העם היהודי בארץ ישראל ובאירופה, מלחמת העולם והשואה ובהמשך מלחמת העצמאות. כאשר צולחים ימים אלה מגיעים למשאת הנפש - הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה נעשה צעד מתבקש ושני היישובים, היובל ובהדרגה, אוחדו למושב כפר מעש. כזכור, היישובים השתייכו לתנועות שונות ואכן היו קצת חריקות בתחילת הדרך, אך התוצאה היתה חיובית לכל. הושלמה מכסת הקרקע למושב, עודכן התקציב והחשוב מכל – המושב המשותף קלט עלייה שאנשיה נקלטו והפכו לשותפים משמעותיים בחיי הקהילה.